שירה בירה

רגיל

ועידת המוזיקה בחסות הבירה הירוקה שנערכה זו השנה השנייה (והשנה הראשונה בהשתתפותי [כקהל]) עברה חלפה לה בשבוע שעבר, ואני מתפנה לכתוב עליה רק עכשיו.
ביקורות או הגיגים שנכתבים בפרספקטיבה של זמן נוטים להיות שונים לגמרי מאלה שנכתבים בלהט האירוע. לכן אני ממליצה לקרוא גם את רשמיהם של אלה שהיו שם וכתבו בלייב (למשל בבלוג המוערץ של דן-יה).

איך לתאר את הכנס החביב והירוק הזה? קודם כל – סחה לאנשים שהגו ויזמו את העניין. נורא מאגניב לשלול כל דבר ולהגיד – איכס, זה סתם כנס של (מחקו את המיותר) מתלהבים / היפסטרים / וואנאביז / כוכבי עבר שפג תוקפם / אנשי יח"צ מלוקקים ומלקקים / בלוגרים לא קשורים / דוגמניות בשמלות בירה ירוקות / אנשים שלא באמת רלוונטיים לחיים שלי / וכו'. והאמת היא שבאמת היו שם לפחות כמה מכל קטגוריה וגם כאלה שלא נכנסים לאף קטגוריה.

אבל מה שבאמת נחמד, כמו שסיכמתי יום אחר כך עם חברי (המוכשר!) דקל הוא שבכלל יש כאלה דברים פה בארצנו הקטנטונת. ובמיוחד נחמד שיש מי שלוקח ברצינות את קהילת הבלוגרים בישראל ומזמין אותם לאירועים כאלה. ואני מברכת על כל עשייה שהיא!

ולכן – היו ברוכים בפועלכם אנשי תעשייה, דוגמניות ירוקות, כוכבי עבר, בלוגרים!

(השכנים שלי מתאמנים כרגע בתקיעה בשופר. סתם שתדעו.) (הם לא ממש טובים בזה.) (אבל לפחות הוציאו אותי ידי חובה) (וגם זיכו אותי בקיום אחד מעשרת הדברות – לא תרצח) (יבורכו גם הם).

לגבי הפאנלים עצמם, ברור שהם לקו בעודף פרסום ואהבה עצמיים ופחות מדיי עצות מועילות (לפחות בשבילי, כרגע). הבנות מעניינות שהיו לי בכל זאת הן – כדאי שיהיה לך קהל, כדאי שיהיה לך קהל בכל העולם, כדאי שיהיה לך קהל בכל העולם ובאינטרנט, כדאי שיהיה לך קהל בכל העולם ובאינטרנט שמוכן לשלם בשביל המוזיקה שלך ולראות אותך בהופעה חיה. בנוסף: לא כדאי לקרוא לליידי גאגא ליידי קקה (חיים צינוביץ' לא מאשר); לא כדאי לבקש כוס מים מדוכן בירה (אין); בירה קרה זה לא כל כך נורא כשצמאים ממש ואין מים.

*עדכון – פוסט מעניין וכתוב היטב על המתקראת ליידי קקה אצל הפלצן המתנשא

*עדכון 2 – סוף סוף הורדתי תמונות מהפלאפון – נאטישה המהממת מודאגת:

מדאיג מה שקורה שם!

ולהבנות מפורטות יותר בקיצור נמרץ:
יום א'
* פאנל מינוף וחשיפה לשוק המוזיקה הבינלאומי – (קודם כל – למה מזמינים מישהו שמנהל פסטיבל שאין אליו כניסה לישראלים?! במה זה יועיל לנו?) כדאי לבנות תיק עבודות אינטרנטי מרשים, להיכנס לאתרים כמו סוניקבידז ולהתפלל.
* פאנל אמנות עיצוב המוזיקה – אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי. וגם – ג'ו-בוי הוא גאווה לכל אמא יהודייה.
* שולץ האיום וג'וני – אומרים שזה היה הפאנל הטוב ביותר, אני הלכתי לאכול צהריים עם סבתא. :)

יום ב'
* פאנל פסטיבלי מוזיקה בינלאומיים – יהיה נורא מגניב להופיע בפסטיבל מוזיקה. אחד מהם מייצר 175 טון אשפה בשבוע.
* ערוץ 24 לאן? – הייתה לי תחושה ששום דבר טוב לא יצמח מהפאנל הזה חוץ מהתכתשויות וכנראה שצדקתי. יצאתי אחרי 5 דקות ועברתי ל:
* מוזיקה כהשראה לעולם העסקי – מי יתן ועוד אנשים כמו שוקי גולדווסר יתרמו לחברה הישראלית ולעולם המוזיקה כמוהו.
* אינדי במגרש הבינלאומי – money makes the (music) world go around (ולא, זו לא הייתה ההבנה מהפאנל הקודם, לפחות שם ציפיתי שזה מה שיגידו. הופתעתי מאד מהעובדה שכל אחד ממשתתפי הפאנל לקח כמובן מאליו את הכסף כגורם היחיד והחשוב ביותר בעולם המוזיקה. זה כביכול ברור בכנס של תעשיית המוזיקה, אבל בכל זאת לא נעים שזה הדבר היחידי שדיברו עליו בפאנל ל"מוזיקאי עצמאי שרוצה לבנות לעצמו קריירה" – כלומר אין לו עדיין קריירה והוא עדיין לא עושה כסף! אסף אבידן אמר כמה מילים על הרצון של המוזיקאים לעשות מוזיקה לא לשם מכירות, אבל התשובה הייתה פחות או יותר משיכת כתפיים וכולם המשיכו בשלהם.
עוד דבר שלמדתי – יש חיה כזו חוזה 360 מעלות שבו חברת התקליטים לוקחת נתח מרווחי האומן בכל תחום – הופעות, תקליטים, פרסומות וכו'. החבר'ה טוענים שלשם הולך שוק המוזיקה. שוין.)
(אגב, זה הפאנל שתליתי בו את רוב התקוות, ולצערי לא נאמר שם שום דבר שחידש לי שום דבר לגבי פיתוח וניהול קריירה עצמאית.. כאן במיוחד היה חסר לי מנחה שיעביר את הדיון מכמה שהפאנליסטים מגניבים אל – מה באמת הם יכולים לחדש לנו.) (השופר של השכנים מחזק את טענותיי.)
* מוסדות ממשלתיים לייצוא מוזיקה – יש כאלה. דברו איתם.וגם: הונגריה וישראל דומות להפליא מהרבה בחינות.

לסיכום – עצה למארגני הפאנלים – בשנה הבאה בבקשה פחות זמן להתפלשות פרסומית של הדוברים בעצמם ויותר זמן לשאלות מהקהל.

לבסוף אומר עוד כך:
* את המיטב מאירוע שכזה הפיקו המפיקים, אנשי היח"צ ושאר אנשים שלא באו לחכוך (בדעתם – כמוני) אלא להתחכך.
* בתור מוזיקאית הבנתי שבשנה הבאה (אי"ה) מוטב לבוא כשיש בידיי דיסק (במהרה בימינו אמן!).
* בכל מקרה מבחינתי תמיד מעניין לשמוע מה אומרים אנשים (במיוחד כשהם "מהתחום"), ונהניתי מאד (מה גם שלקחתי בשביל זה חופש מהאוניברסיטה).
* אמני אינדי שרוצים להבין מה עליהם לעשות על מנת לקדם את הקריירה שלהם – מוטב שיתחילו באסופת המאמרים המצוינת של האחד והיחיד נדב לזר שכתב לעניין עד מאד את המדריך למוזיקאי.

ובכל מקרה – סחה למארגני הכנס, כן ירבו,
להתראות ותודה על העטים :)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s